אני וחיות אחרות

אני וחיות אחרות

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מחוברת לבעלי חיים ולטבע בכלל, כל חיי גדלתי עם חיה כזו או אחרת. גם פשפשים נחשבים נכון…? הזיכרון הכי מוקדם שלי עם גורי חתולים היה אולי בגיל ארבע, יצאנו לטייל כל המשפחה ובדרך חזרה נתקלנו בשלשה גורי חתולים קטנטנים. משום מה, אמי נכנעה לתחנוננו של אחותי ושלי והסכימה להביא אותם הביתה. מעניין מה תכננה עם אבא שלי מבלי שנשים לב? בכל מקרה הגענו עם הגורים המתוקים הביתה.

"בדרך חזרה נתקלנו בשלשה גורי חתולים קטנטנים"

אחותי ואני היינו מאושרות עד הגג. כמובן שלא היה לנו מושג במה כרוך הטיפול בגורים, אבל אני זוכרת את ההרגשה עד היום. אימא שלי הביאה חלב כדי להאכיל אותם ופתאום הפסקת חשמל! דבר שהיה בשגרה במקום שגרנו, אבל בגלל שהיה ממש חשוך אימא שלי הביאה אותנו קרוב אליה כדי שלא נפחד. כשחזר החשמל הגורים לא היו יותר ואימא אמרה שמלאך בא והחזיר אותם לאימא שלהם. איזה סיפור תמים וחמוד, האמת אף פעם לא שאלנו את אבא שלי מה עשה עם הגורים, מקווה שהחזיר למקום שממנו לקחנו אותם.

כשגדלתי מעט יותר והייתי מסוגלת לטפל בעוד מישהו התחלתי להביא באופן קבוע בע"ח הביתה, היה לי ממש גן חיות בבית. אני לחלוטין לא מבינה איך אימא שלי הסכימה לכל החיות האלה בבית כשבקושי היה מקום לנו בני המשפחה. היה לי כלב שקיבלתי ליום הולדתי ה-11. קראו לו כושי, קצת גזעני אולי אבל הוא היה שחור ונראה לי לגיטימי בגיל הזה. היו שני תוכים קטנים שעשו בעיקר רעש ולכלוך, שני צבי מים, עכבר לבן ממש חמוד שהחלטתי להביא לו בת זוג חומה יפהפייה, שחיש מהר הפכו לתשע עכברים ורודים וקירחים.

בנוסף, היו לי תמיד כמה יונים שהצלתי מידי השכנים החמודים שלי, אבל היונים היו לתקופת שיקום בדרך כלל ולא נשארו בבית יותר מכמה ימים. כמובן היו לי חתולים שמצאתי ברחוב, אימא שלי הייתה נכנסת לכוננות ספיגה בזמני האביב כשהחתולות היו ממליטות ואני כמובן הייתי מוצאת גורים אבודים. גם הם היו לתקופות קצרות של שלושה חודשים עד שהתחזקו ויכלו לדאוג לעצמם, לפחות כך חשבתי. הייתה לי גם חתולה עיוורת שכך מצאנו אותה וטיפלנו בה כפי יכולתנו, יום אחד קפצה מהחלון מקומה שלישית, אך חתול כמו חתול, לא קרה לה כלום, המשיכה את חייה המשונים איתנו עם הכלב ושאר החיות. 

קשה לי לתאר את הילדות ללא כל החיות הקטנות שהנעימו לי את חיי בתקופה זו. לילדיי אפשרתי גם לגדל אוגרים, דגים, ארנבות, חתולים, תוכים וכלב אבל בגבול הטיפול והדאגה שלהם. כמובן שלא כולם יחד כמו שאמא שלי הסכימה אבל מקווה שספגו אהבה לבע"ח במידה שריככה את ליבם ולו במעט לימדה אותם להיות אחראים ורגישים יותר.